הליך גישור

הליך  הגישור הוא הליך ליישוב סכסוכים כחלופה להגשת תביעה לבתי הדין או בתי המשפט. קיום הליך גישור בין הצדדים אינו מונע כמובן הגשת תביעה, ככל שהגישור לא צלח.

ניתן לפנות לגישור גם לאחר הגשת התביעה, ובתי הדין לעבודה אף מעודדים זאת מאוד.

היתרון של הליך הגישור על פני הליך משפטי רגיל הוא שבהליך גישור לא נצמדים לטענות הצדדים בכתבי הטענות או במכתביהם זה לזה (פעמים רבות יש לאחד הצדדים או לשניהם אינטרסים אחרים אותם אינם מציינים בכתבי הטענות בשל חוסר רלוונטיות לתיק הספציפי). לאור זאת, ניתן להגיע לפתרונות יצירתיים המספקים את שני הצדדים ולא לפתרון דיכוטומי לטובת צד אחד.

במהלך הליך הגישור, המגשר מנסה לזהות את האינטרסים והצרכים האמיתיים של הצדדים, ולסייע להם לתפור הסכם נכון למידותיהם.

ניתן להדגים את ההבדל בין הליך גישור לבין הליך משפטי בדוגמה הבאה, הניתנת כמעט דרך קבע בקורסי הגישור השונים:

שתי ילדות רבות על תפוז אחד. אחת הילדות טוענת שהיא ראתה את התפוז קודם, והשניה טוענת כי האם הבטיחה לה את התפוז עוד כאשר זה נקנה בשוק. לכן, כל אחת מהילדות דורשת את התפוז לעצמה.

האם מתבקשת להכריע ב"תביעה" בין הילדות ל"בעלות על התפוז": 

בהליך משפטי רגיל תוכל האם להעניק את התפוז לאחת הילדות (פסק דין), או לחצות את התפוז ולמסור חלק ממנו לכל ילדה (פשרה במסגרת ההליך המשפטי).

לעומת זאת, בהליך גישור, תבחן האם מעבר לטענות הכלליות של הבעלות על התפוז, מה הצורך של כל ילדה בו. כאשר בדקה זאת האם גילתה כי אחת הילדות זקוקה לתפוז להכנת מיץ תפוזים, והשניה זקוקה לו לצורך הכנת ריבה מקליפות התפוזים.

התוצאה היא שבמקום שרק אחת הבנות תהנה מהתפוז או שכל אחת מהן תיאלץ להסתפק בחלק ממנו, תוכלנה שתי הבנות לצאת עם מלוא צרכיהן מאותו תפוז.  

דוגמה זו מבהירה את יתרונותיו של הליך הגישור על פני ההליך המשפטי, בו השופט מוגבל למעשה לסעדים שהתבקשו במסגרת התביעה.

מספר מילים על הליך הגישור עצמו:

הליך הגישור הוא הליך וולונטרי (רצוני) – כל צד רשאי להפסיק את הגישור בכל רגע נתון.

בנוסף, ההליך הוא הליך סודי. כל מה שהצדדים אומרים במסגרת הליך הגישור נשמר בסודיות ואינו יכול לשמש לאחר מכן בתביעה. כך גם לא ניתן לזמן את המגשר להעיד בתביעה.

במהלך הליך הגישור הצדדים יכולים להיות מיוצגים על ידי עורכי דין.

בניגוד לשופט, למגשר אין סמכויות להכריע בין הצדדים. המגשר לא יכול לתת פסק דין או החלטה ולא יכול לכפות את דעתו על אף אחד מהצדדים. תפקידו של המגשר הוא לנסות ולהביא את הצדדים, דרך שכנוע, להסכם הטוב ביותר עבורם.

בניגוד להליך שיפוטי, המגשר רשאי להיפגש עם כל צד בנפרד, ולהבין ממנו בצורה טובה יותר את צרכיו האמיתיים ומה הוא מבקש להשיג. כמובן שהדברים שנאמרים בשיחות האישיות אינם מועברים לצד השני, אלא אם המגשר התבקש לעשות זאת, כך שניתן לדבר בחופשיות. 

בסיום הגישור ניתן להגיע להסכם יצירתי, ואף ניתן לתת לו תוקף של פסק דין על ידי הגשתו לבית הדין/המשפט.

הליך הגישור אם כן, הוא דרך חלופית מצוינת ליישוב סכסוכים, בפרט בתחום דיני העבודה.

משרדנו מעניק שירותי גישור כאמור, לפני הגשת תביעה או אחריה.

האמור לעיל מהווה מידע כללי בלבד ואינו מחליף ייעוץ משפטי ספציפי.

על הכותב:

עו”ד קובי חתן הוא בוגר הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה (LLB, 2009), והוסמך לעריכת דין בשנת 2010. בשנת 2017 סיים קובי קורס גישור מטעם המוסד הארצי לגישור של לשכת עורכי הדין.

מוזמנים ליצור עמנו קשר:

שתפו את המאמר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp

מאמרים נוספים:

הטרדה מינית

אחד הנושאים הבוערים בשנתיים האחרונות הוא נושא ההטרדות המיניות בכלל וההטרדות המיניות במקומות העבודה בפרט, זאת בעיקר בשל קמפיין #metoo שהעלה את הנושא לסדר היום

קראו עוד..

התעמרות בעבודה

ביום 21.2.2021 ניתן פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים (כב' השופט הבכיר כאמל אבו קאעוד), במסגרתו הוציא בית הדין צו לפיו על הנתבעת,

קראו עוד..