יוזמות ושינויים צפויים בעולם העבודה – עסקת החבילה הממשלתית והסדרת עבודה מרחוק

בשבוע האחרון פורסמו שתי יוזמות של שרי הממשלה, אשר עשויות לשנות את פני שוק העבודה בישראל.

 

תוכנית משרד הכלכלה, להסדרת עבודה מרחוק 

על פי פרסומי התקשורת, בכוונת משרד הכלכלה להסדיר בחוק את נושא העבודה המתבצעת מרחוק. 

בין היתר, יוסדרו הסוגיות הבאות: 

מקום ביצוע העבודה מרחוק, הסדרת הציוד הדרוש לביצוע העבודה ושאלת מימונו, הגדרת היקפי העבודה מרחוק ומסגרות הזמנים, דרישת הסכמה הדדית לעבודה מרחוק וביטול הסכמה זו על ידי אחד הצדדים, שאלת זמינות העובדים כאשר הם עובדים מרחוק, אופן הדיווח על שעות העבודה, ניטור העבודה ופרטיות העובדים ועוד.

 

מדובר בחקיקה חשובה מאוד ונדרשת, בייחוד בימים אלה, בהם מקומות עבודה רבים עברו ועוברים למודל עבודה מרחוק כפועל יוצא ממגפת הקורונה והשלכותיה.

 

בעניין זה, אציין, כי פעמים רבות נאלצים מעסיקים להתנהל בחוסר וודאות מול סוגיות שונות שאינן מוסדרות בחקיקה ובפסיקה, כאשר אפילו עורכי דינם אינם יכולים להתחייב על דרך המלך "החוקית" והמלצותיהם מתבססות על הערכות בלבד בדבר הפסיקה העתידית הצפויה בסוגיה החדשנית שבמקרה.

 כך, נוצר מצב בו מעסיקים נאלצים לקבל החלטות ניהוליות ותפעוליות, בסביבת חוסר ודאות, כאשר הם נוטלים על עצמם סיכון משמעותי ולעיתים אף חשיפה אישית.

 

דוגמה לכך היא בסוגיית הפיקוח על שעות העבודה והמנוחה של העובד. 

לצורך הדוגמא, עובד אשר עבד מרחוק באותו יום, דיווח שעבד מ-8:00 בבוקר ועד ל-22:00 בערב. 

לכאורה מדובר ביום עבודה של 14 שעות האסור על-פי דין ומהווה עבירה פלילית. 

אולם, בשונה מעבודה במשרד, בעבודה מהבית, אין יכולת לבדוק כמה מתוך השעות המדווחת הוקדשו לעבודה וכמה מהן הוקדשו לעניינים אחרים של העובד. לדוגמה: ניקיון הבית, טיפול בילדים, בישול, הפסקות במהלך היום וכו'. 

אמנם בחוק שעות עבודה ומנוחה קיים חריג לפיו החוק לא יחול על עובד שאין למעסיק כל אפשרות פיקוח על שעות עבודתו, אך חריג זה פורש עד היום בפסיקה בצמצום רב מאוד, וספק אם יוחל על עבודה מהבית.

בנוסף, המעסיק עלול להידרש לשלם במקרה זה תשלומים גבוהים בגין שעות עבודה נוספות (שייתכן וכלל לא בוצעו בפועל) והוא חשוף לאישומים פליליים על הפרת הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, כאשר אין ברשותו כלים אמיתיים להתגונן מפני תביעות ואישומים כאמור.

 

אין ספק, כי הסדרת נושא עבודה מרחוק היא הכרח בעת הזו וראוי שזו תיעשה בהקדם האפשרי.

 

תוכנית משרד האוצר להעלאת שכר המינימום

לפי תכנית משרד האוצר, שכר המינימום יועלה בהדרגה ל-6,000 ₪ לחודש (ב-5 פעימות, החל מאפריל 2022 ועד דצמבר 2025).  

העלאת שכר המינימום תשפיע כמובן על שאר הזכויות הנגזרות מהשכר, לרבות ערך יום חופשה, מחלה ועוד. 

כמו כן, מספר ימי החופשה ב-5 השנים הראשונות יוגדל ויעמוד על 13 ימים נטו בשנה (במקום 12 כיום). 

במקביל, במהלך שנת 2022 תהא הקפאת שכר מוחלטת במגזר הציבורי.

אך ההודעה הדרמטית ביותר בתוכנית, היא ביחס לשבוע עבודה גמיש ביחס לחלק מהעובדים, כך שאם עובד עבד ביום אחד 6 שעות וביום שלאחר מכן 10 שעות, ניתן יהיה לקזז בין הימים, ולא לשלם תמורה מוגדלת עבור השעות הנוספות. 

מדובר בבשורה של ממש למעסיקים, שיוכלו להתאים את שעות העבודה של העובד לצרכי העבודה, ולחסוך בדרך זו סכומים ניכרים בתשלום עבור שעות נוספות.

 

אין ספק, כי זוהי תקופה מרתקת בעולם דיני העבודה וכי אנו נמצאים רק בתחילת הדרך שתביא עמה שינויים משמעותיים בהסדרים הנוהגים שנים רבות בתחום בישראל.

הזמינות הבלתי פוסקת המצופה של מעובדים לאורך כל שעות היממה, שלל אמצעי תקשורת העומדים לרשות כל דבעי לצורך תקשורת ישירה ומיידית עם העובד, הודעות ואימייליים המגיעים ישירות לטלפון הנייד הצמוד לעובד, הגלובליזציה והצורך לעבוד בעבודה מול מדינות העולם (בייחוד בהיי-טק) בשעות לא שגרתיות, התפתחויות טכנולוגיות ועוד, כל אלה הם רק חלק קטן משינוי פני יום העבודה המסורתי והדרישות החדשות מעובדים בישראל.

מרבית חוקי העבודה בארץ נחקקו לפני עשרות רבות של שנים, וככל שהזמן עובר, כך נסיבות התקופה, החידושים הטכנולוגיים ותרבות העבודה המשתנה בישראל מגדילים את הפערים ואת התאמת חוקי העבר למציאות היומיומית של מעסיקים ועובדים.

 

זו השעה שחקיקת העבודה תותאם לתקופה הנוכחית והיוזמות החדשות הן סנונית ראשונה בכיוון הנכון.  

 

4.11.2021