כיצד מתנהלים הליכים משפטיים בבתי הדין לעבודה?

כיצד מתנהל הליך משפטי בבית הדין לעבודה? למה לצפות? כמה זמן אורך ההליך? על שאלות אלה ואחרות אנסה לענות במאמר הבא.

כאשר עובד סבור שזכויותיו בעבודה נפגעו או כאשר מעסיק סבור כי העובד הפר את חובותיו כלפיו באופן שגרם לו נזק, עומדת בפניהם האפשרות להגיש תביעה בבית הדין לעבודה.

לבית הדין לעבודה סמכות ייחודית לדון בתביעות הנוגעות ליחסי העבודה בין הצדדים והנובע מהם, לרבות בתביעות הנוגעות למחלוקת לגבי עצם קיומם של יחסי עבודה.

בתי הדין לעבודה עוסקים בעיקר ביחסי עבודה. יש לציין כי גם תביעות נגד הביטוח הלאומי ונגד קופות חולים מתבררות בבתי הדין לעבודה, אך אלו אינן נושא מאמר זה, במהלכו נתמקד בתביעות עובדים ומעסיקים.

ישנם חמישה בתי דין אזוריים לעבודה, הממוקמים, מצפון לדרום, בנצרת, חיפה, תל אביב (בת ים), ירושלים ובאר שבע (שיושב לעתים גם באילת). בניגוד למערכת בתי המשפט האזרחית הרגילה, בבתי הדין האזוריים אין חלוקה ל"בית משפט שלום" ו"בית משפט מחוזי" וכלל התביעות נשמעות בפני בית הדין האזורי.

על פי רוב, הסמכות המקומית תיקבע על פי מקום ביצוע העבודה. לדוגמא – אם העבודה בוצעה בחדרה תוגש התביעה בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה; אם העבודה בוצעה באשדוד, תוגש התביעה בבית הדין בבאר שבע וכן הלאה. ניתן למצוא בקלות ברשת האינטרנט את בית הדין שבשטח סמכותו נמצא כל יישוב בארץ.

ערכאת הערעור על בתי הדין האזוריים היא בית הדין הארצי לעבודה, הממוקם בירושלים. בית הדין הארצי עוסק בערעורים על פסיקות בתי הדין האזוריים, ויש סוגי תביעות מסוימים המוגשים ישירות אליו (בהן לא נעסוק במאמר זה).

להשלמת התמונה נציין כי ניתן לבקש רשות ערעור על פסקי דין של בית הדין הארצי לעבודה בפני בית המשפט העליון, אך זו תינתן רק כאשר מתעוררת שאלה משפטית מהותית, שאינה בהכרח בתחום מומחיותו של בית הדין לעבודה.

בבתי הדין לעבודה סדרי דין ייחודיים, וככלל בית הדין לעבודה אינו קשור בסדרי הדין הקיימים במשפט אזרחי רגיל.

במבט על ניתן להגיד את ההליך באופן כללי כך:

כתב תביעה ← כתב הגנה ← גילוי מסמכים והליכים מקדמיים ← דיון קדם משפט ← תצהירים ← דיון הוכחות ← סיכומים ← פסק דין.

אפרט להלן.

עובד סבור שזכויותיו קופחו והוא מעוניין להגיש תביעה, מה קורה עכשיו?

בדרך כלל רצוי להקדים לתביעה מכתב דרישה ובמסגרתו הצעה לניהול משא ומתן שתייתר הגשת התביעה.

חשוב לזכור כי תביעה היא הליך ארוך, יקר וכפי ששופטים ועורכי דין רבים אומרים: "יודעים איך נכנסים לבית הדין, אך לא יודעים איך יוצאים ממנו".

ככל שאפשר לסיים את המחלוקת מחוץ לכתלי בית הדין, במסגרת מו"מ בין הצדדים, בין עורכי דינם או אפילו באמצעות הליך גישור שינוהל על ידי מגשר חיצוני (להסבר על הליך הגישור אנא לחצו כאן), כדאי מאוד לנסות ולמצות הזדמנות זאת.

משרדנו מעניק שירותי גישור כאמור, לפני הגשת תביעה או אחריה.

נשלח מכתב דרישה, לא התקבל מענה, או שהתקבל מענה והוא לא מספק או שהצדדים לא הגיעו להסכמות, מה הלאה?

בשלב זה מוגש כתב תביעה לבית הדין האזורי לעבודה שיש לו את הסמכות המקומית לדון בתביעה, לפי מקום ביצוע העבודה.

במועד הגשת התביעה נדרש התובע לשלם אגרה בשיעור של אחוז אחד מסכום הרכיבים החייבים באגרה בתביעה. רכיבים החייבים באגרה, על פי רוב, הם רכיבים שאינם שכר עבודה. למשל: הוגשה תביעה על סך של 100,000 ש"ח בגין שעות נוספות ועוד 50,000 ש"ח בגין פיטורים שלא כדין. היות והתביעה לשעות נוספות היא שכר עבודה, האגרה תחושב רק מסכום התביעה של רכיב הפיטורים שלא כדין ותעמוד על אחוז אחד ממנה, ובדוגמה זו על סך של 500 ש"ח בלבד.

לאחר הגשת התביעה (כיום רוב התביעות מוגשות מרחוק באמצעות מערכת "נט המשפט") יינתן מספר הליך. 

בסמוך להגשת התביעה תוציא מזכירות בית הדין "דרישה להגשת כתב הגנה". זאת, משום שבבתי הדין לעבודה, בניגוד לבתי המשפט האזרחיים הרגילים, אין חובה להגיש כתב הגנה ללא דרישה.

את כתב התביעה יחד עם הדרישה להגשת כתב הגנה יש להמציא (כלומר-להגיש) לצד שכנגד, במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה.

לצד שכנגד (הנתבע) יהיו 30 ימים להגיש כתב הגנה ממועד קבלת כתב התביעה והדרישה להגיש כתב הגנה. יש לציין כי תיקים בסכומים נמוכים נקראים תיקי "דיון מהיר" והמועד להגשת כתב הגנה בהם הוא 15 ימים. במאמר זה לא נעסוק בתיקי דיון מהיר, אלא בתיקים רגילים.

פעמים רבות הנתבע מבקש ארכה להגשת כתב הגנה, ומקובל להיעתר לדרישה כזאת.

אם הנתבע לא הגיש כתב הגנה במועד, ללא אישור בית הדין, התובע יוכל לבקש מתן פסק דין בהיעדר הגנה, על סמך כתב התביעה בלבד. לכן, חשוב מאוד שכאשר הנתבע מקבל את כתב התביעה לידיו, יפנה בהקדם האפשרי לעורך דין, על מנת שלא להחמיץ מועדים.

לאחר הגשת כתב הגנה (או בקשה לארכה להגשת כתב הגנה) ייקבע מועד לדיון קדם משפט.

עד למועד דיון קדם המשפט, ותוך 45 ימים ממועד הגשת כתב ההגנה, יידרשו הצדדים (ככל שהם מיוצגים על ידי עורכי דין) להשלים ביניהם הליכי גילוי מסמכים (כלומר לשלוח רשימה של מסמכים המצויים ברשותם שרלוונטיים לתביעה, אליה יצורפו המסמכים עצמם, למעט מסמכים חסויים). על פי דין, מסמך שלא גולה במסגרת גילוי המסמכים, לא ניתן יהיה להשתמש בו מאוחר יותר, אלא אם בית הדין יסכים לכך. מהות הליך גילוי המסמכים הוא ניהול ההליך ב"קלפים פתוחים", ולא במטרה להפתיע את הצד השני.

כמו כן, עד 60 ימים לפני מועד דיון קדם המשפט, יש להגיש בקשות מקדמיות, כגון – גילוי מסמכים ספציפיים וכו'.

הגענו לדיון קדם המשפט, שנקבע (במקרה הטוב) כחצי שנה לאחר הגשת התביעה, תלוי בעומס בית הדין. בתי דין עמוסים יותר עשויים לקבוע דיוני קדם משפט גם לאחר שנה מיום הגשת התביעה. בעניין זה הכל תלוי במזל, בשופט אליו נותב הדין ובעומס יומנו. בהחלט ייתכן שבתביעה שהוגשה בנובמבר ונותבה אל שופט עמוס ייקבע קדם משפט בספטמבר בשנה שלאחר מכן, ואילו תביעה שהוגשה בדצמבר ונותבה במקרה אל שופט חדש לדוגמה, ייקבע דיון קדם משפט כבר בחודש אפריל.

מטרתו של דיון קדם המשפט היא בראש ובראשונה לנסות להביא את הצדדים להסכמות ולייתר את המשך הדיון בתיק.

קדם המשפט מתקיים בפני שופט/ת או רשמ/ת (הרשם הוא שופט לכל דבר ועניין, אלא שסמכויותיו מוגבלות יותר). אין זה משנה אם שופט או רשם דנים בקדם המשפט. לכן, נתייחס להלן לשניהם כ"שופט".

בדרך כלל בדיון קדם המשפט עורכי הדין הם אלה שטוענים בפני השופט, אם כי ישנם שופטים שמפנים מספר שאלות אל בעלי הדין, כדי להבין טוב יותר את גדר המחלוקת.

בעלי הדין (התובע והנתבע) חייבים להתייצב לדיון קדם המשפט גם אם הם מיוצגים.   

השופט עשוי להפנות שאלות לעורכי הדין על מנת להבין טוב יותר את הטענות של כל צד בתיק, לבקש השלמות כאלה ואחרות וכמובן לדון בבקשות מקדמיות ככל שקיימות (כמו לעניין גילוי מסמכים וכו').

בדרך כלל במהלך הדיון יציע השופט לצדדים הצעה לסיום המחלוקת בפשרה. השופט יכול להציע סכום או להציע פסיקה על דרך הפשרה (הנקראת 79א – פסיקה ללא נימוקים בין רצפה ותקרה שייקבעו הצדדים, אשר אפשרות הערעור עליה קלושה).

אין צורך לקבל החלטות "תחת אש". השופט יאפשר לצדדים לצאת החוצה, להתייעץ, לדון בינם לבין עצמם או מול הצד השני.

כמובן שאין חובה לקבל את הצעת הפשרה, ואי הסכמה להצעת פשרה לא תעמוד לחובתו של צד כלשהו.

עם זאת, הצעת הפשרה היא דרך טובה לכל צד להעריך את סיכוייו וסיכוניו. פעמים רבות כל צד "מתאהב" בטיעוניו, ועמדתו האובייקטיבית של שופט, הבקיא בדיני העבודה ושומע אלפי תיקים, יכולה לתת לצדדים "קריאת כיוון" לגבי סיכוייהם האמיתיים.

לכן, חשוב להקשיב ולשקול!

במידה והצדדים הסכימו להצעת בית הדין או הביאו הצעה משל עצמם, התיק ייסגר בפשרה באותו היום. אם הצדדים הסמיכו את בית הדין לפסוק על דרך הפשרה על פי סעיף 79א, על פי רוב יינתן פסק הדין באותו היום או בימים הסמוכים לו, והתיק ייסגר.

יש לציין כי ייתכן ויתקיים יותר מדיון קדם משפט אחד בתיק, בהתאם למורכבות התיק.

אם הצדדים לא הגיעו להסכמות במסגרת דיון קדם המשפט, התיק יתקדם להוכחות.

בית הדין יקבע מועד להגשת תצהירי הצדדים (תחילה תצהירי תובע ולאחר מכן תצהירי נתבע).

זהו השלב בו כל צד יביא את תצהיריו, תצהירים של עדיו, יבקש לזמן עדים (שלא הסכימו לתת תצהיר) ויצרף את הראיות המצויות ברשותו.

אופן העדות הוא שבתחילה נחקר צד על ידי עורך הדין שלו (חקירה ראשית), לאחר מכן על ידי עורך הדין של הצד השני (חקירה נגדית) ולאחר מכן שוב על ידי עורך הדין שלו להבהרות של עניינים שעלו בחקירה הנגדית (חקירה חוזרת).

התצהיר מחליף למעשה את החקירה הראשית, ובמסגרתו בעל הדין מביא את גרסתו וגרסת עדיו בפני בית הדין.

לאחר שהצדדים הגישו תצהירים יתקיים דיון הוכחות (או דיוני הוכחות ככל שדיון אחד לא יספיק לשמיעת כלל העדים). על פי רוב דיון ההוכחות יתקיים בין 7-11 חודשים לאחר דיון קדם המשפט.

דיון ההוכחות נשמע על ידי מותב של בית הדין (מותב – יותר משופט אחד). מותב של בית הדין לעבודה הוא מותב מיוחד. לא יושבים בו שלושה שופטים כפי שיושבים בבתי המשפט האזרחיים, אלא שופט ושני נציגי ציבור – נציג ציבור עובדים ונציג ציבור מעסיקים (מכאן שמו של בית הדין – "בית דין" ולא "בית משפט").

את הדיון מנהל בדרך הכלל השופט, אולם לנציגי הציבור יש כוח זהה לזה של השופט, ופסק דין יתקבל ברוב דעות. אם לדוגמא נציגי הציבור יסכימו על תוצאה אחת, והשופט יחליט אחרת, פסק דינם של נציגי הציבור הוא שיגבר.

במהלך דיון ההוכחות נחקרים הצדדים בחקירות נגדיות (כלומר על ידי עורך הדין של הצד השני) וככל שעולים בחקירה הנגדית עניינים הדורשים הבהרה – גם בחקירה חוזרת על ידי עורך דינם. זה השלב שבו נשמעות התנגדויות לשאלות כאלה ואחרות, הצגת מסמכים לעדים וכל יתר הדברים שכולנו מכירים מסדרות בתי המשפט (אם כי הכל פחות דרמטי).

תחילה נחקרים התובע ועדיו ולאחר מכן נחקרים הנתבע ועדיו.

בפתח רוב דיוני ההוכחות נעשה ניסיון פשרה נוסף על ידי בית הדין, כדי לנסות ולהביא את הצדדים להסכמות ולייתר את הצורך בהכרעה שיפוטית. הצעת הפשרה בשלב זה היא הצעה מושכלת יותר, לאחר שבית הדין כבר נחשף לכלל הראיות של הצדדים ויכול לנתח את התיק בצורה טובה יותר מאשר בדיון קדם המשפט.

חשוב מאוד להקשיב להצעה זו, הואיל ומותב זה הוא שייתן את פסק הדין בסופו של יום. אמנם, המותב פתוח כמובן לשנות את דעתו בהתאם להוכחות שיוצגו במהלך החקירות, אך במרבית המקרים ובניגוד לסרטים האמריקאיים, עד אינו פורץ בבכי ומעניק את הניצחון לצד השני.

בכל מקרה יש לזכור – פעמים רבות הכרעה שיפוטית כוללת קביעות עובדתיות שלא נוחות לצדדים, גם אם הם זכו בתביעה. פסקי הדין מתפרסמים ברשת (אלא אם מדובר בתיק בדלתיים סגורות – למשל תיק הטרדה מינית), וכל מעסיק עתידי יכול למצוא אותם, די בקלות. לכן, חשוב מאוד לשקול היטב אם לא כדאי לסיים את התיק בפשרה בשלב זה.

עוד חשוב לציין כי אם מסיימים את התיק בפשרה לפני תחילת שמיעת העדויות, האגרה ששילם התובע בתחילת ההליך מוחזרת, בניכוי של סך אגרה מינימלי העומד על כ-150 ש"ח. לאחר תחילת שמיעת העדויות, האגרה אינה מחוזרת.

לאחר סיום החקירות, ייתכן שבית הדין יציע שוב הצעת פשרה לצדדים כדי לייתר מתן פסק דין, מהסיבות שפורטו לעיל.

אם הצדדים אינם מגיעים לפשרה, כל צד יגיש סיכומים. ברוב המקרים הסיכומים הם בכתב, אולם ייתכן שבית הדין יקבע שהסיכומים יישמעו בעל פה בסוף דיון ההוכחות.

במהלך הסיכומים יסביר אותו צד כיצד הוכיח את טענותיו על פי הראיות שהוצגו בהליך, יצרף פסיקה רלוונטית וינסה לשכנע את בית הדין לפסוק לטובתו. בדרך כלל יינתנו 30 ימים לתובע להגשת הסיכומים, ולאחר מכן 30 ימים לנתבע, אך ניתן כמובן לבקש הארכת מועד (ובדרך כלל בית הדין נעתר לה).

לאחר הגשת הסיכומים יינתן פסק הדין.

מועד מתן פסק הדין תלוי מאוד בשופט – ישנם שופטים שיספיקו לתת פסק דין בתוך חודש, ואחרים יתנו פסק דין כעבור שנה. הדבר נובע מהעומס על שולחנו של אותו שופט והעומס המצוי בבתי הדין בכלל.

אורכו של הליך משפטי מלא, עומד בממוצע על כשנתיים וחצי עד שלוש שנים.

לאחר מתן פסק הדין, ככל שצד אינו מרוצה מתוצאתו וסבור שנפלו טעויות בפסק הדין, הוא רשאי להגיש ערעור בפני בית הדין הארצי. הליך הערעור הוא הליך שונה, ולא נפרט אודותיו ברשימה זו, אך גם הוא יכול לקחת כשנה עד שנתיים בממוצע. 

חשוב לציין כי במאמר זה לא נכללו הליכים משפטיים נוספים כמו סעדים זמניים וצווי מניעה, הליכי ערעור על החלטות במהלך ההליך, בקשות לסילוק על הסף, בקשות לצווים מיוחדים ועוד, הואיל ואלה אינם מתרחשים בכל התיקים. במאמר זה התמקדנו רק בהליכים "הרגילים" המתקיימים בכל הליך משפטי.

כפי שניתן לראות, הליך משפטי בבית הדין לעבודה (ובכלל) הוא הליך מורכב. חשוב מאוד להיות מלווים על ידי עורך דין, ובפרט עורך דין המתמחה בדיני העבודה בשל סדרי הדין השונים הקיימים בבתי הדין, והיותם ערכאות נפרדות ממערכת בתי המשפט האזרחיים.

האמור לעיל מהווה מידע כללי בלבד ואינו מחליף ייעוץ משפטי ספציפי.

על הכותב:

עו”ד קובי חתן הוא בוגר הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה (LLB, 2009), והוסמך לעריכת דין בשנת 2010. בשנת 2017 סיים קובי קורס גישור מטעם המוסד הארצי לגישור של לשכת עורכי הדין.

מוזמנים ליצור עמנו קשר:

שתפו את המאמר:

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on email
Share on whatsapp

מאמרים נוספים:

זכות השימוע

זכות השימוע כשמה כן היא – על המעסיק לשמוע את העובד טרם קבלת ההחלטה בעניינו. המקרים הקלאסיים בהם יש לערוך שיחת שימוע הם כאשר קיימת

קראו עוד..