היות והמדובר בבקשה לסעד זמני (כלומר בקשה המתבררת בשלב מקדמי, לפני בחינת התביעה העיקרית), הכרעות בית הדין הינן לכאוריות בלבד.
בית הדין האזורי לעבודה קבע כי על אף שאין אפשרות לחייב עובד להתחסן או להיבדק ולהציג תוצאות בדיקה למעסיק, הרי שקיימות השלכות לאותו סירוב.
בית הדין בחן את זכויות העובדת לכבוד ולפרטיות אל מול זכותם לחיים ולבריאות של התלמידים, הוריהם ויתר צוות העובדים בבית הספר וכן כנגד זכותו הקניינית של המעסיק במקום העבודה.
בית הדין מצא כי הזכות לפרטיות העובדת לעניין הצגת תוצאות בדיקות קורונה למעסיק נסוגה מפני רלוונטיות המידע למעסיק, אשר נדרש לכלכל צעדיו בהתאם להנחיות, לרבות לעניין קפסולות עבודה, סידורי ישיבה וכו', והכל במסגרת ניסיונו של המשק לחזור לשגרה, בצל מגפת הקורונה.
בית הדין בחן את הנושא על פי "מאזן הנוחות" ופסק כי בשלב זה, מאזן הנוחות נוטה לטובת המעסיק, ונפסק כי אין לתת צו המורה על השבתה של הסייעת לעבודה כל עוד היא לא התחסנה להתחסן או מסרבת להציג בדיקות קורונה שליליות.
כלומר, על פי ההחלטה, ניתן למנוע מעובד שלא התחסן ומסרב להציג בדיקות קורונה שליליות בפרקי זמן קבועים את ההגעה למקום העבודה.
עם זאת, בית הדין הבהיר כי שאלת השכר בגין תקופה זו, תידון במסגרת התיק העיקרי, ולכן זו טרם הוכרעה.
יש להדגיש ולסייג כי מדובר בהחלטה של בית דין אזורי שאינה מהווה תקדים מחייב (להבדיל מהחלטות בית הדין הארצי), וייתכן כי שופט אחר יגיע לתוצאה אחרת. עם זאת, מדובר בהחלטה חשובה הואיל והיא הראשונה שניתנת בסוגיה זו.
לדעת הכותב מדובר בהחלטה נכונה בנסיבות העניין, המאזנת כראוי בין זכותו של אדם על גופו לבין זכות הציבור להגנה מפני מגפת הקורונה.
הכותב לא ייצג בתיק זה.
