עדכון קורונה (8/2021) – האם ניתן להרחיק ממקום העבודה עובד שמסרב להתחסן או להציג תוצאות בדיקות קורונה שליליות? עדכוני פסיקה

במהלך חודש פברואר 2021 פורסמו שתי כתבות בהן רואיינתי באתר HRUS הנוגעות לשאלה "האם ניתן למנוע מעובד המסרב להתחסן כניסה למקום העבודה?" (קישור לכתבות ניתן למצוא כאן ו-כאן).

במסגרת הראיונות לכתבות אלה ציינתי כי פיטורי עובד רק עקב סירוב להתחסן עשויים להתחשב כפיטורים שאינם חוקיים, הואיל ומדובר למעשה בכפיית חיסון כתנאי לעבודה, באופן שמנוגד לדעתי לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ולזכותו של האדם על גופו.

מאז פרסום הכתבות פנו אליי מספר עובדים, אשר אינם מעוניינים להתחסן (איש איש וסיבותיו עימו), וביקשו להבין עד כמה הם מוגנים, והאם הם יכולים לעמוד בסירובם להתחסן וכן לסרב להציג תוצאות בדיקות קורונה שליליות למעסיק.

לאור זאת, ולאור העובדה שמאז פרסום הכתבות ניתנו מספר פסקי דין בנושא על ידי בתי הדין לעבודה, מצאתי לנכון לכתוב מאמר זה המבהיר את הדברים.

אתחיל הפעם בשורה התחתונה – ניתן להרחיק ממקום העבודה עובד שמסרב להתחסן ומסרב להציג בפני המעסיק תוצאות בדיקות קורונה שליליות.

הדברים עולים היטב מפסיקת בתי הדין האזוריים המתפתחת בתחום וכן מהחלטות וקביעות בית הדין הארצי לעבודה במסגרת ערעורים המגיעים לפתחו.

אפרט להלן את פסקי הדין הבולטים בסוגיה זו, שניתנו לאחרונה:

 

סע"ש 42405-02-21 סיגל אבישי נ' מועצה מקומית כוכב יאיר-צור יגאל (ניתן ביום 21.3.2021):

מדובר בהחלטה בבקשה לסעד זמני של סייעת בגן ילדים, אשר טרם התחסנה נגד קורונה ומסרבת להציג בדיקת קורונה שלילית בתדירות קבועה, במסגרתה ביקשה להורות למעסיק לאפשר לה להתייצב לעבודה.  

בית הדין האזורי לעבודה קבע כי על אף שאין אפשרות לחייב עובד להתחסן או להיבדק ולהציג תוצאות בדיקה למעסיק, הרי שקיימות השלכות לאותו סירוב.

בית הדין בחן את זכויות העובדת לכבוד ולפרטיות אל מול זכותם לחיים ולבריאות של התלמידים, הוריהם ויתר צוות העובדים בבית הספר וכן כנגד זכותו הקניינית של המעסיק במקום העבודה.

בית הדין מצא כי הזכות לפרטיות העובדת לעניין הצגת תוצאות בדיקות קורונה למעסיק נסוגה מפני רלוונטיות המידע למעסיק, אשר נדרש לכלכל צעדיו בהתאם להנחיות, לרבות לעניין קפסולות עבודה, סידורי ישיבה וכו', והכל במסגרת ניסיונו של המשק לחזור לשגרה, בצל מגפת הקורונה.

בית הדין בחן את הנושא על פי "מאזן הנוחות" ופסק כי בשלב זה, מאזן הנוחות נוטה לטובת המעסיק, ונפסק כי אין לתת צו המורה על השבתה של הסייעת לעבודה כל עוד היא לא התחסנה להתחסן או מסרבת להציג בדיקות קורונה שליליות.

כלומר, על פי ההחלטה, ניתן למנוע מעובד שלא התחסן ומסרב להציג בדיקות קורונה שליליות בפרקי זמן קבועים את ההגעה למקום העבודה.

עם זאת, בית הדין הבהיר כי שאלת השכר בגין תקופה זו, תידון במסגרת התיק העיקרי, ולכן זו טרם הוכרעה.

העובדת הגישה בקשת רשות ערעור על ההחלטה לבית הדין הארצי אך בית הדין הארצי דחה אותה (בר"ע 3955-04-21 אבישי נ' מועצה אזורית כוכב יאיר, 10.4.2021).

 

סע"ש (י-ם) 15897-06-21 רבקה אהרוני נ' מפעל הפיס(ניתן ביום 6.7.2021 והחלטת המשך ביום 11.8.2021):

שוב מדובר בבקשה לסעד זמני שהגישה עובדת שלא היתה מעוניינת להתחסן. המעסיק סירב להשיב אותה מהחל"ת בו היתה מצויה, עקב סירובה להתחסן. העובדת ביקשה מבית הדין להורות על השבתה לעבודה.

בית הדין קבע כי מקרה זה שונה ממקרים אחרים שנדונו בפסיקה, שכן השאלה אינה האם יש מקום לחייב עובדת שאינה מתחסנת בנקיטת אמצעי הזהירות השונים (כמו ביצוע בדיקות, להן הסכימה העובדת), אלא האם ניתן לקבל, קטגורית, שכל עוד העובדת אינה מתחסנת, יכול המעסיק להימנע מהשבתה בפועל לעבודה.

בית הדין בחן את סבירות ומידתיות פעולות המעסיק, על רקע השינויים במצב התחלואה וברמות הסיכון אליו חשופה האוכלוסייה בעקבות נגיף הקורונה, וקבע כי המעסיק לא איזן ולא ניסה לאזן בפועל בין הנזקים הצפויים לעובדת בשל הותרתה בחל"ת לבין הנזקים הצפויים לו ולעובדיו ככל שתשוב מהחל"ת, אלא הוא משקף בפועל עמדה לפיה מי שלא התחסן אינו יכול לעבוד אצלו בכל מצב ובשום תנאי. בית הדין לא קיבל עמדה זאת, וקבע כי על המעסיק לפעול בתום לב, ללא שיקולים זרים, לבחינת התאמות להשבת העובדת לעבודה, תוך הבהרה כי עומדות בפניו מגוון אפשרויות מידתיות ומאוזנות להעסקת העובדת בפועל למרות שלא התחסנה ועליו לשקלן.

ואכן – בהתאם להחלטה, נקבעו מספר כללים לחזרתה של העובדת לעבודה לרבות שינוי מיקום העבודה למקום בו יש חדרים נפרדים, והעובדת לא עובדת בסמיכות לעובדים אחרים שחוסנו, שינוי התפקיד כך שהעובדת לא תשב בוועדת מכרזים ולא תחלק דואר ותתייק מסמכים פיזית, עריכת בדיקת קורונה אחת ל-72 שעות ועוד.

העובדת הגישה בקשה נוספת לבית הדין והלינה על התנאים שקבע המעסיק להשבתה לעבודה.

הפעם בית הדין לא קיבל את עמדת העובדת וקבע כי בשונה מההחלטה בדיון הקודם, בה התרשם  כי עמדתו המקורית של המעסיק היתה עמדה "אידאולוגית" המדירה מתנגדי חיסונים, הפעם הוא אינו סבור שהתנאים שהציב המעסיק מייצגים דווקא את אותה עמדה אידאולוגית דווקאית. 

בית הדין הבהיר שבמסגרת הליך של סעד זמני נבחן "מאזן הנוחות", וכאשר מחד עומדים הפררוגטיבה הניהולית, האפשרות של יתר עובדי המשיב לעבוד (תוך צמצום החשש הבריאותי), זכותם לבריאות וחיים, וכן חובת המעסיק לדאוג לכך,  ומנגד מומשה זכות העובדת לעבוד, ולשם כך הוסדר משרד מכבד ונוח, כשעיקרי תפקידיה בידה, היא יכולה להיפגש עם חבריה לעבודה במקומות שמחוץ למשרד המרכזי, והיא אף יושבת במתחם אחד עם עובדת אחרת,  והיא נדרשת לבצע בדיקות קורונה מקובלות ונפוצות שיבטיחו בריאות העובדים שבאים עמה במגע -אין לומר שעסקינן בחריגה מאיזון שיש לשנותה.

למרות זאת, בית הדין הדגיש כי "עסקינן ביחסי עבודה וחובה על שני הצדדים לפעול בהגינות ובתום לב זה כלפי זה בקיומם. אין ספק כי נוכח התנודתיות המאפיינת את ההתמודדות עם הקורונה עלולים להתעורר מעת לעת טעמים שלשיטת מי מהצדדים ראוי שיצדיקו שינויים/התאמות. על הצדדים להדבר לשם כך . ככל שלא תווצר הסכמה , יהא על כל צד לשקול צעדיו מול הצד שכנגד. מובהר כי בית הדין לא יתערב  דבר יום ביומו בשינויי מדיניות הצפויים חדשות לבקרים".

 

סע"ש (ת"א) 28266-03-21  יוני מהרט נ' ברינקס ישראל בע"מ (ניתן ביום 19.7.2021)

העובד, שאינו מחוסן, סירב להציג בדיקות קורונה שליליות מידי 72 שעות לפי דרישת המעסיקה. לפיכך, החליטה המעסיקה להוציאו לחופשה כפויה. העובד טען כי הוצאתו לחופשה כאמור אינה חוקית, וכי הדרישה להתחסן או להציג בדיקות קורונה שליליות אינה לגיטימית ואינה חוקית, וכרוכה בפגיעה בפרנסתו, בפרטיותו, בזכותו על גופו וגורמת לו עגמת נפש וחסרון כיס.

העובד עתר לחייב את המעסיקה להשיבו לעבודה.

בית הדין דחה את הבקשה בקובעו כי: "הדרישה של המשיבה לבצע בדיקה כל 72 שעות מהווה חדירה מסוימת לחרויות הפרט, שכן מדובר בבדיקה פולשנית. עם זאת לאחר ששקלנו את הדברים ובבואנו לשים על כפות המאזניים מחד את זכות המבקש לפרטיות, לכבוד וכן את חופש העיסוק בו הוא אוחז ומנגד את זכות כלל עובדי המשיבה וזכויות הלקוחות של המשיבה לרבות אלו שנמצאים גם במקומות כמו בתי אבות, בתי חולים , שפגיעה במי שנמצא שם יכול לגרום לפגיעה של ממש, ונוכח הצורך לבצע הכשרה במקומות הדורשים ביצוע בדיקה שגם הכרחית לביצוע העבודה, הרי ששוכנענו כי זכות זו של המשיבה גוברת על זכות המבקש במיוחד שעה שהמשיבה נתנה לו מספר חלופות כדי למזער את נזקיו אולם הוא בחר שלא לפעול בהתאם לכך.

בשים לב לכך כי לעת הזו איננו סבורים כי הזכויות  של המבקש גוברות על זכותה וחובתה של המשיבה לדאוג לרווחתם של עובדיה ושל לקוחותיה וכאשר מאזן הנוחות נוטה לטעמנו , לעת הזו, לצידה של המשיבה אשר אמונה על שלומם של כל הבאים בשעריה או מקבלים ממנה שירות – עובדים ושאינם עובדים –סבורים אנו כי יש להורות על דחיית הבקשה."

לסיכום – נראה כי בתי הדין לעבודה מגלים עמדה עקבית לפיה זכותו של המעסיק לדרוש מעובד שאינו מחוסן לעמוד בתנאים שונים על מנת להגיע למקום העבודה, לרבות הצגת בדיקות קורונה שליליות, ואף ביצוע שינויים מסוימים בתפקיד, והכל לשם שמירה על בריאותם של יתר העובדים.

יש לציין כי ככלל ההחלטות שהובאו לעיל הינן במסגרת הליכים לסעד זמני. במסגרת החלטות אלה, קביעות בתי הדין לעבודה הן לכאוריות בלבד, לפני שמיעת כלל הראיות בהליך, ועשויות להשתנות במסגרת פסק הדין הסופי.

בתי הדין נתנו משקל מכריע ל"מאזן הנוחות" – קרי, האם הנזק שייגרם לעובד מאי מתן הצו גדול מהנזק שייגרם למקום העבודה כתוצאה ממתן הצו.

נראה כאמור כי באופן עקבי, קובעים בתי הדין כי מאזן הנוחות נוטה לטובת מקום העבודה, המבקש להגן על יתר העובדים והלקוחות מפני מגפת הקורונה.

יש לזכור כל העת כי הפסיקה לעניין זכויות העובדים בכל הנוגע למגפת הקורונה ולעבודה במהלכה הולכת ומתפתחת, וייתכן מאוד כי תשתנה בעתיד.

יש להמשיך ולעקוב אחר פרסומים של פסקי דין הנוגעים לזכויות עובדים במגפת הקורונה.

והכי חשוב – שמרו על בריאותכם ועל בריאות הסובבים אתכם.

 

עדכון המאמר: 11.9.2021 – פסק דין סופי שניתן בתביעה

ביום 26.8.2021 ניתן פסק דינו (הסופי) של בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע בסע"ש 58948-02-21 אור שמש נ' מדינת ישראל – משרד החינוך

מדובר במורה שסירבה לעטות מסכה על פניה בטענה כי מחלת האסטמה ממנה היא סובלת מקשה עליה לעטות מסכה. 

יש לציין כי העובדת הגישה בקשה לסעד זמני (בדומה לתיקים), אשר נדחתה בחודש מרץ 2021, ערערה לבית הדין הארצי לעבודה אשר אף הוא דחה את ערעורה, ובחודש אוגוסט ניתן כאמור פסק הדין הסופי בסוגיה. 

במסגרת התביעה העיקרית דרשה העובדת, שבינתיים התפטרה מעבודתה, פיצוי בסך של 60,000 ש"ח – 30,000 ש"ח על פי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ו-30,000 ש"ח נוספים בגין עגמת נפש. 

בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע דחה את תביעתה, מאותם הטעמים בגינם נדחתה בקשה לסעד זמני וקבע כי דין התביעה להידחות: 

"כפי שקבענו בהחלטתנו בסעד הזמני חובתו של משרד החינוך לדאוג לביטחונם ובריאותם של הבאים לבית הספר ובראש ובראשונה לדאוג לבריאות התלמידים. על משרד החינוך חלה החובה להפחית את הסיכון האפשרי לחשיפת התלמידים להידבקות במחלת הקורונה ולהפחית את הסיכון שבהכנסת התלמידים לבידוד.

נכון להיום תלמידי בתי הספר היסודי אינם יכולים להתחסן כך שחלה חובה מוגברת על משרד החינוך לדאוג להפחית עד למינימום את הסיכון האפשרי לחשיפה להדבקה."

בית הדין ציטט מהחלטתו בבקשת העובד לסעד זמני: 

"יש לאזן זכויות חוקתיות מול זכויות נוספות ובכלל הזכות לבריאות של הציבור ושל הפרט. למעסיק יש פררוגטיבה ניהולית לנהל את עבודתו בד בבד עם חובתו שלא לסכן את בריאות עובדיו וביטחונם. המבקשת לא הצביעה על שיקולים לא עניינים או חוסר סבירות או חוסר מידתיות בהחלטת משרד החינוך. על משרד החינוך ומוסדות חינוך כמעסיקים מוטלת חובה לשמור על ביטחונם ובריאותם של עובדיו במקום העבודה, וכן של התלמידים לגביהם מוטלת עליהם חובה להשגיח. מדובר בחובה שנגזרת מחובתו כמעסיק ומחוקי היסוד. 

גם חרויות בסיסיות שמופיעות בחוקי יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק ניתנות לעתים להגבלות לשם השגת מטרות ראויות או צורך אחר בעל חשיבות מהותית שבעיקרן גם הן חרויות בסיסיות אף אם מוגבלות בזמן או בתנאים.

הגבלות כאלה צריכות להיעשות להגשת מטרה ראויה או צורך ראוי תוך כדי גילוי רגישות למקומן של זכויות אדם אחרות במערך החברתי הכולל. בעניינינו, השיקולים שאנו חייבים לשקול הם הצורך, ואולי אף החובה, לצמצם את הסכנה לבריאות של תלמידי בית הספר, בנפרד ונוסף לצמצום הסכנה לעובדי בית הספר, והצורך לצמצם התפשטות המגפה מתוך בית הספר לתושבי אילת ואף לשאר תושבי המדינה; הצורך בשמירה על בריאות ושלום הפרט וכלל הציבור; הצורך בשמירה על בטחון ובריאות עובדי בית הספר; הצורך במניעת פגיעה כלכלית , נפשית וחינוכית של כל מי שעלול לבוא במגע עם המבקשת שאין לדעת אם חלתה, חס ושלום , נדבקה בקורונה או מעבירה אותה לאחרים, וביניהם אוכלוסיית ילדים שהם חסרי ישע.

בשנה האחרונה, מגפת הקורונה גבתה קרוב ל 6,000 הרוגים במדינת ישראל לצד פגיעות בבריאות וכן פגיעות בזכויות יסוד כמו זכות הקניין, זכות התנועה והניידות, זכות הכניסה והיציאה לישראל ועוד, שאין צורך לפרטן.

אשר לפגיעה לה טוענת המבקשת, לא נראה לנו שאינה מידתית. כאמור, שכרה לא נפגע. לעומת זאת, הנזק שעלול להיגרם לתלמידים ולמשפחותיהם אם יידבקו מקורונה כתוצאה מאי עטיית מסכה של המבקשת, הוא חמור באופן משמעתי, ולא רק יחסית לנזק שהמבקשת לו טוענת המבקשת.

בין ההתנגשות הנטענת בין תנאי עיסוקה של המבקשת לבין החובה להימנע מהדבקה של תלמידי בית הספר, הזכות של התלמידים גוברת. זכויותיו של פרט אחד אינה בהכרח עדיפות על זכויות הפרט של פרטים אחרים. זכותו של תלמיד להגנה על בריאותו אינה פחותה רק מכיוון שיש פרטים רבים כמוהו. אין כאן הגנה על זכויות ציבור בעלמא אלא הגנה על כל פרט, גם אם הוא חלק מציבור."

 

והדברים מדברים בעד עצמם. 

בעניין זה חשוב לציין כי על אף "תמרורי אזהרה" שהוצבו לעובדת במהלך ניהול ההליך – גם במסגרת ההחלטה בבקשתה לסעד זמני וגם במסגרת הדיון בערעור, נראה כי העובדת לא הביאה את מלוא הראיות כדי לתמוך בגרסתה, וייתכן שזוהי הסיבה לכך שלא היה שינוי בין ההחלטה בסעד הזמני לבין ההחלטה בתיק העיקרי. 

 

ככל המאמרים באתר, מאמר זה אינו מהווה תחליף לייצוג משפטי קונקרטי, והוא מובא לידיעה בלבד.

משרדנו ערוך לתת שירותים מלאים ללקוחותיו, גם במקרים של סגרים והגבלות, בפגישות וירטואליות ועבודה מרחוק.

איחולי בריאות טובה ופרנסה טובה לכל לקוחות המשרד ולכל אזרחי ישראל.