החריגים לתחולת חוק שעות עבודה ומנוחה

סעיף 30 לחוק שעות עבודה ומנוחה קובע מספר חריגים עליהם לא יחול החוק.

כאשר חוק שעות עבודה ומנוחה לא חל, גם ההגבלות מכוחו אינן חלות, ולכן ניתן להעסיק עובד מעבר ל-12 שעות ביום, מותר להעסיקו במנוחה השבועית ועוד.

בנוסף, העובד אינו זכאי לתגמול בגין שעות נוספות, שכן תגמול זה הוא מכוח חוק שעות עבודה ומנוחה.

וזוהי לשונו של סעיף 30 לחוק:

תחולת החוק

  1. (א) חוק זה אינו חל על העסקתם של: –

(1)   שוטרים במשטרת ישראל, וכן כל מי שנמנה עם שירות בתי הסוהר;

(2)   עובדי המדינה שתפקידם מחייב לעמוד לרשות העבודה גם מחוץ לשעות העבודה הרגילות;

(3)   יורדי ים ועובדי דיג;

(4)   אנשי צוות אויר;

(5)   עובדים בתפקידי הנהלה או בתפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי;

(6)   עובדים שתנאי עבודתם ונסיבותיה אינם מאפשרים למעסיק כל פיקוח על שעות העבודה והמנוחה שלהם.

הסעיפים המגיעים בדרך כלל לבחינת בתי הדין לעבודה הם 30(א)(5) – תפקידי הנהלה או מידה מיוחדת של אמון אישי ו-30(א)(6) – תנאי העבודה ונסיבותיה אינם מאפשרים כל פיקוח על שעות העבודה.

בתי הדין לעבודה מפרשים את החריגים לחוק בצמצום רב.

כאשר מדובר בתפקיד הנהלה, מדובר על שדרת ההנהלה הבכירה ביותר (מנכ"ל, סמנכ"ל, משנה למנכ"ל). כינויו של אדם כמנהל אינו הופך אותו לבעל תפקיד ניהולי לצורך החריגים בחוק. הדרישה היא שמדובר יהיה במתווי המדיניות של החברה ולא באלה שמיישמים אותה. כמובן ששכרו של העובד צריך לשקף את מעמדו הניהולי.

באשר לחריג "מידה מיוחדת של אמון אישי", הדגש הוא על המילה "מיוחדת". כל תפקיד שהוא מצריך מידה מסוימת של אמון אישי, חלקם יותר וחלקם פחות. המקרים שהוכרו בפסיקה הם, למשל ראש לשכה, עוזר אישי וכד'.

בשני המקרים, הן זה של תפקיד ניהולי והן זה של אמון אישי, עדיין קיימת חובה לעקוב אחר שעות העבודה, ולרשום את כמות שעות העבודה שבוצעה בפועל בתלוש השכר (מכוח תיקון 24 לחוק הגנת השכר).

החריג השלישי – "אין כל אפשרות פיקוח" – מדובר על אפשרות פיקוח ולא על פיקוח בפועל. כלומר, לא נבדק האם המעסיק פיקח או לא אלא האם היתה לו האפשרות לפקח. כיום, כאשר יש מערכות נוכחות בהן ניתן לדווח בטלפון הנייד ועל פי מיקום, מעטים מאוד המקרים בהם יוכר חריג זה.

במקרה בו אכן אין אפשרות פיקוח, אין לכתוב את שעות העבודה בפועל של העובד, אך יש לציין בתלוש השכר "היעדר פיקוח לפי סעיף 30(א)(6) לחוק שעות עבודה ומנוחה".

כאשר החריגים לחוק חלים (כלומר אין תחולה לחוק שעות עבודה ומנוחה) אמורה להופיע בתלוש שורה אחת – "משכורת", ללא שעות נוספות או שעות נוספות גלובליות.

האמור לעיל מהווה מידע כללי בלבד ואינו בגדר או מחליף ייעוץ משפטי ספציפי.

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם:

עוד בנושא

תקופות מוגנות מפיטורים

ישנן מספר תקופות בהן אסור לפטר עובד או עובדת מהעבודה. החוקים המרכזיים המסדירים זאת הם חוק עבודת נשים, תשי"ד-1954, חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט-1949 וחוק דמי מחלה, תשל"ו-1976. תקופות

קרא עוד >>
דמי חגים

עובד זכאי להיעדר מהעבודה ב-9 ימי חג ולקבל תשלום בגינם (בכפוף לעמידה בתנאי זכאות): יומיים ראש השנה, יום הכיפורים, סוכות, שמחת תורה, יומיים פסח, יום העצמאות ושבועות. עובד יהודי זכאי

קרא עוד >>
בקשות להיתרים שונים ממשרד העבודה

משרדנו מייצג מעסיקים בהליכים בהם נדרשים היתרים שונים ממשרד העבודה (עבודה בשעות נוספות מעבר לקבוע בדין, עבודה במנוחה השבועית, היתרים לפיטורים בתקופות מוגנות לפי חוק עבודת נשים ועוד). הצורך בהיתרים

קרא עוד >>
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם: