תביעות ייצוגיות בבתי הדין לעבודה

תובענה ייצוגית היא כלי חשוב במשפט האזרחי בו אדם (תובע ייצוגי) יכול לתבוע בשם קבוצה גדולה של אנשים, שלרוב לא היו מגישים תביעות עצמאיות.

דוגמה קלאסית לתביעה ייצוגית היא מקרה בו על אריזת חטיף מסוים כתוב שהיא מכילה 50 ג', ואילו בפועל היא מכילה 42 ג' בלבד. הנזק שנגרם לכל תובע הוא קטן מאוד, והעלויות המשפטיות בניהול תביעה יעלו על הסכום שהוא יוכל לקבל, ולכן אין תוחלת לתביעה האישית. כאן נכנס הכלי של תביעה ייצוגית – אותו אדם תובע בגין כלל הצרכנים.

הליך התביעה הייצוגית קיים גם בבתי הדין לעבודה.

כך, ככל שמעסיק מתנהל בצורה שאינה עולה בקנה אחד עם הדין כלפי כלל עובדיו, ניתן להגיש תביעה ייצוגית בנושא זה, בשם כל העובדים.

הליך הגשת וניהול תביעה ייצוגית נחלק לשני שלבים:

• האחד,  שלב אישור התביעה הייצוגית;
• השני, שלב ניהול התביעה הייצוגית עצמה.

בשלב הראשון, מוגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית. לבקשה זו מוגשת תגובה ולאחר מכן מתנהלים דיונים בבית הדין. מדובר בסוג של "משפט בתוך משפט", כאשר במסגרתו נחקרים עדים. כל הכרעות בית הדין במסגרת הליך זה הן הכרעות לכאוריות, כלומר לא סופיות. זאת, כיוון שבשלב האישור, הצדדים לא מעידים את כלל העדים הרלוונטיים ולא מציגים את מלוא הראיות.

בסוף הליך זה, מקבל בית הדין החלטה: האם לאשר את התביעה הייצוגית או לא.

במידה ובית הדין אישר את התביעה הייצוגית – מגיעים לשלב השני – ניהול התביעה הייצוגית. זהו המשפט העיקרי בו ייחקרו כל העדים ויוגשו כל הראיות.

במידה ובית הדין לא אישר את התביעה הייצוגית – כאן מסתיים ההליך ולא מגיעים לשלב השני.

לכן, הליך אישור התביעה הוא חשוב מאוד.

המעסיק יעשה כל שביכולתו על מנת שהבקשה לאישור תביעה ייצוגית לא תתקבל ואילו העובד ינסה להוכיח כי הבקשה עומדת בתנאים לאישור תביעה ייצוגית.

לצורך קבלת ההחלטה האם לאשר את התביעה הייצוגית בית הדין יבחן מספר פרמטרים, חלקם נוגעים לתביעה עצמה וחלקם נוגעים לתובע הייצוגי ולעורך הדין המייצג:

1. האם התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה;
2. האם יש אפשרות סבירה שהן יוכרעו לטובת הקבוצה;
3. האם תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין;
4. קיומו של יסוד סביר להניח שעניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת;
5. קיומו של יסוד סביר להניח שעניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב.

חשוב לתת את הדעת להוראת סעיף 10(3) לתוספת השניה לחוק תובענות ייצוגיות, הקובעת כי כאשר מדובר במקום עבודה שיש בו הסכם קיבוצי (כלומר עובדים מאוגדים תחת ארגון עובדים), ככלל, לא תאושר תביעה ייצוגית, אלא במקרים חריגים, בהם יוכח שארגון העובדים כשל בתפקידו, ולא פעל לאכיפה, הגנה וקידום זכויותיהם של העובדים. מדובר במשוכה לא פשוטה.

בחודש יולי 2022, התקבל בבג"צ ערעור על פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה, ונקבע כי גם במקרים בהם נדרש חישוב פרטני מורכב של זכויות העובדים, עדיין אין זה אומר כי התביעה אינה מתאימה להתברר כתביעה ייצוגית. בכך, פתח בג"צ עוד את הדרך להגשת תביעות ייצוגיות בתחום דיני העבודה, גם במקרים בהם יידרשו תחשיבים פרטניים מורכבים של זכויות העובדים (בג"צ 5148/18 אור שחם נ' בית הדין הארצי לעבודה, קסטרו מודל בע"מ).

כתמיד, האמור הוא בגדר מידע כללי ואינו ייעוץ משפטי ספציפי.