מאמרים ומידע

ישנן מספר תקופות בהן אסור לפטר עובד או עובדת מהעבודה. החוקים המרכזיים המסדירים זאת הם חוק עבודת נשים, תשי"ד-1954, חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט-1949

סעיף 1 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964 קובע מהם הרכיבים שיכללו בשכר הקובע לחישוב פיצויי פיטורים: 1. רכיבי השכר (א) הרכיבים

חוק חופשה שנתית, התשי"א – 1951 קובע זכותו של עובד לחופשה. החוק קובע מכסת ימי חופשה מינמלית שנתית. יש להבחין בין ימי חופשה על פי חוק

מכוח צו ההרחבה בדבר השתתפות מעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה, עובד זכאי להחזר הוצאות נסיעה בגין כל יום בו הגיע לעבודה, עד לתקרה מסוימת. יש

דמי מחלה משולמים לעובד בגין מחלה בפועל. מכאן, שאין זכות לפידיון ימי מחלה שלא נוצלו בסיום יחסי העבודה. עובד צובר 1.5 ימי מחלה בגין כל

הזכות לדמי הבראה קיימת מכוח צו הרחבה בדבר השתתפות מעסיק בהוצאות הבראה ונופש. זכות זו מותנית בהשלמת שנת עבודה אחת מלאה אצל אותו מעסיק. מספר

עובד זכאי להיעדר מהעבודה ב-9 ימי חג ולקבל תשלום בגינם (בכפוף לעמידה בתנאי זכאות): יומיים ראש השנה, יום הכיפורים, סוכות, שמחת תורה, יומיים פסח, יום

כאשר מדברים כיום על פיצויי פיטורים לעובד, אחת השאלות הראשונות שעולה היא "האם יש לו סעיף 14?". במאמר קצר זה, נסביר מהו ההסדר לפי סעיף

חובת ההפרשה לביטוח פנסיוני קיימת החל משנת 2008 מכוח צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק. הביטוח הפנסיוני בנוי למעשה משתי קופות – קופה לתגמולים (כלומר לפנסיה) אליה