מאמרים ומידע

כאשר עובד מפוטר מעבודתו יש למסור לו מכתב פיטורים. כידוע, פיטורי עובד כרוכים בעריכת שימוע ומתן זכות טיעון לעובד, טרם קבלת ההחלטה הסופית על פיטוריו. לפני קבלת

על גמר החשבון להיעשות תוך 15 ימים ממועד סיום יחסי העבודה בין הצדדים. על המעסיק למסור לעובד מכתבי שחרור לקופות הפנסיה והפיצויים, אישור על תקופת

כתב ויתור והיעדר תביעות הוא מסמך עליו חותם העובד, במסגרתו הוא מצהיר כי כל זכויותיו שולמו לי על פי הדין, וכי אין לו דרישות או

ישנן מספר תקופות בהן אסור לפטר עובד או עובדת מהעבודה. החוקים המרכזיים המסדירים זאת הם חוק עבודת נשים, תשי"ד-1954, חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט-1949

סעיף 1 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964 קובע מהם הרכיבים שיכללו בשכר הקובע לחישוב פיצויי פיטורים: 1. רכיבי השכר (א) הרכיבים

חוק חופשה שנתית, התשי"א – 1951 קובע זכותו של עובד לחופשה. החוק קובע מכסת ימי חופשה מינמלית שנתית. יש להבחין בין ימי חופשה על פי חוק

מכוח צו ההרחבה בדבר השתתפות מעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה, עובד זכאי להחזר הוצאות נסיעה בגין כל יום בו הגיע לעבודה, עד לתקרה מסוימת. יש

דמי מחלה משולמים לעובד בגין מחלה בפועל. מכאן, שאין זכות לפידיון ימי מחלה שלא נוצלו בסיום יחסי העבודה. עובד צובר 1.5 ימי מחלה בגין כל

הזכות לדמי הבראה קיימת מכוח צו הרחבה בדבר השתתפות מעסיק בהוצאות הבראה ונופש. זכות זו מותנית בהשלמת שנת עבודה אחת מלאה אצל אותו מעסיק. מספר