מה זה בעצם סעד זמני (צו מניעה) ואיך זה עובד?
נניח שעובד פוטר מעבודתו. הוא משוכנע שהפיטורים לא היו תקינים. אולי לא נערך לו שימוע כמו שצריך, אולי ההחלטה הייתה מטעמים מפלים או לא ענייניים או שהליך הפיטורים פשוט לא התנהל כדין. הוא מעלה את הטענות בפני המעסיק, אבל זה עומד על דעתו ומודיע שהפיטורים ייכנסו לתוקף.
במצב כזה, אם העובד רוצה בכל זאת לנסות לשמור על מקום העבודה, הוא צריך לפנות לבית הדין לעבודה ולבקש למנוע את הפיטורים.
הבעיה היא שתביעה רגילה לוקחת זמן. בדרך כלל שנים, כאשר הפעם הראשונה בה הצדדים רואים שופט היא לאחר חודשים ארוכים. אם העובד יחכה עד סיום ההליך (או אפילו עד לדיון המקדמי), הפיטורים ייכנסו מזמן לתוקף והסיכוי שהוא יוחזר לעובדה אחרי תקופה של נתק היא כמעט תאורטית בלבד.
כאן נכנס לתמונה הסעד הזמני – או בשמו הנפוץ יותר צו מניעה זמני.
זהו צו שבית הדין רשאי לתת כדי להקפיא את המצב הקיים עד שתוכרע התביעה העיקרית. במקרה שלנו, הצו נועד למנוע את כניסת הפיטורים לתוקף עד שבית הדין יחליט אם הם מוצדקים או לא.
איך מגישים בקשה לסעד זמני?
כדי לקבל סעד זמני, העובד צריך להגיש בקשה דחופה לבית הדין בדרך כלל יחד עם הגשת התביעה העיקרית שבה הוא תוקף את הפיטורים. לבקשה מצרפים תצהיר שבו העובד מפרט את העובדות שעליהן הוא מסתמך וחותם עליו בפני עורך דין.
ההליך הזה הוא סוג של "משפט בתוך משפט" כי הוא מתקיים בנפרד ובמהירות יחסית, עוד לפני שהתביעה עצמה מתבררת.
חשוב מאוד להגיש את הבקשה בהקדם האפשרי אחרי קבלת ההחלטה שמבקשים למנוע. אם מחכים יותר מדי, הצד השני עלול לטעון לשיהוי, ובית הדין עלול לדחות את הבקשה רק בגלל האיחור.
צו ארעי – "עוצרים הכול עד הדיון"
במקרים דחופים במיוחד, אפשר לבקש גם "צו ארעי במעמד צד אחד", כלומר, מבקשים מבית הדין להוציא מיד הוראה זמנית המונעת את הפיטורים (או שינוי אחר במצב), עד לדיון שבו שני הצדדים יישמעו. הצו הזה נועד למנוע מצב שבו הפיטורים ייכנסו לתוקף (או שאחד הצדדים ינסה לבצע מחטף) עוד לפני שהשופט מספיק לדון בבקשה.
איך מתנהל הדיון?
לאחר הגשת הבקשה, בית הדין יקבע מועד קצר להגשת תגובה מצד המעסיק (בדרך כלל תוך כמה ימים) וייקבע דיון דחוף, לרוב תוך שבוע או שבועיים.
המעסיק יגיש תגובה בצירוף תצהיר משלו, ובדיון שני הצדדים מגיעים לבית הדין עם עורכי הדין שלהם. כל צד מציג את טענותיו, ובמקרים מסוימים גם נחקרים העדים (המצהירים) על מה שכתבו בתצהיר.
אחרי שלב זה בית הדין עשוי לנסות להביא את הצדדים לפשרה ולעיתים אף לסיים כך את כל ההליך. אם לא מושגת הסכמה, ייתכן שבית הדין יבקש סיכומים בכתב או בעל פה ולאחר מכן תינתן החלטה.
אם הבקשה מתקבלת – המשמעות היא שהפיטורים מוקפאים עד לסיום התביעה העיקרית ולמעשה העובד חוזר לעבודה (אלא אם בית הדין אפשר במסגרת ההחלטה שהעובד ישב בבית ויקבל שכר מלא)
אם הבקשה נדחית – המעסיק רשאי להוציא את הפיטורים לפועל, בעוד שהתביעה עצמה ממשיכה להתברר בנפרד.
כמה זה עולה?
כמו שאמרנו, מדובר למעשה בניהול משפט שלם תוך שבועות. הליך של סעד זמני הוא הליך דחוף, אינטנסיבי ומצריך עבודה רבה בזמן קצר (בין אם מייצגים את העובד ובין אם את המעסיק) – איסוף ראיות, ניסוח תצהירים, טיעון משפטי מהיר, דיון, סיכומים ועוד.
לכן עלות ההליך נפרדת מהייצוג בתביעה עצמה, וברוב המקרים גבוהה יחסית, בעיקר בגלל לוח הזמנים הצפוף והמורכבות.
